עו"ד כדר משה נ' ניצן - פסקדין

פסק דין

אי התייצבות הנתבע לדיון ההוכחות

1.הדיון נקבע היום לשמיעת ההוכחות לשעה 09:00. השעה 09:40 ואין התייצבות של הנתבע או של בא כוחו.

בתאריך 17/10/2010 הנתבע הגיש בקשה לדחיית הדיון מהטעם שנפל למשכב, וצירף מסמכים רפואיים שונים, מרופא אורטופד, ואישור מרשם לתרופות ואישור מחלה לפיהם הומלץ על מנוחה מתאריך 17/10/2010 עד תאריך 23/10/2010.

בהחלטה מיום 18/10/2010 נקבע כי הבקשה נדחית והדיון יתקיים במועדו. הודגש בהחלטה, כי במסמכים הרפואיים שצורפו צוין במפורש כי "אישור זה אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים, צבאיים ומשרד הביטחון". הובהר עוד, כי בית המשפט הקדיש זמן ניכר מיומנו לשמיעת ההוכחות בתיק זה ודחיית הדיון משמעותה דחייה לחודשים ארוכים על חשבון תיקים אחרים הממתינים לדיון.

המזכירות התבקשה ליידע את הצדדים טלפונית בתוכן החלטה זו וכן כי על הנתבע להתייצב לדיון, ואכן המזכירות פעלה כך ושלחה את ההחלטה באמצעות הפקסימיליה ורשמה כי הודע על כך טלפונית לב"כ הצדדים.

למרות זאת הנתבע ובא כוחו לא התייצבו לדיון.

יצוין בהקשר זה, כי גם לדיון שהיה קבוע ליום 11/3/2009 הנתבע ובא כוחו לא התייצבו. אשתו של הנתבע התייצבה וטענה שבעלה אינו חש בטוב והציגה אישור רפואי הדומה ברובו לאישור המחלה שהוצג היום, לפיו הנתבע סובל מכאב גב תחתון.

בית המשפט באותו מקרה הורה לב"כ הנתבע ליידע את בית המשפט את סיבת אי התייצבותו בהודעה מסודרת תוך 7 ימים ולא מצאתי הודעה כזו בתיק.

2.יצוין כי הפסיקה קובעת כי אין בית המשפט יאפשר בנקל דחיות דיונים –

"דחיות של דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת. כמו כן, יש בדחייתם של דיונים כדי להוסיף נטל מינהלי על מזכירות בית המשפט. הבעיה המרכזית בדחיית דיונים הינה פגיעה ביכולת של בית המשפט לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי... במילים אחרות, דחייתם של דיונים גורמת לאבדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך נפגעים מתדיינים אחרים, שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר, אלמלא הדחיות המרובות." רע"א 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פניני ואח'.

"שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד ומנותק מהאינטרסים שלו בלבד וזכות הגישה לבית המשפט הינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה והאינטרסים הלגיטימים של בעל הדין שכנגד." רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי, פ"ד נה (3) 730.

יתרה מכך, לפי הוראות נוהל נשיאת בית המשפט העליון 1-10 מיום 1.3.10, דיון שנקבע יש לקיים במועד אלא במקרים חריגים. האמור לעיל חל בייחוד כאשר הדיון נקבע בתיאום עם בעלי הדין ובייחוד כשמדובר בדיון שנקבע לשמיעת ההוכחות.

יצוין עוד, כי לפי הוראות הנוהל יש לצרף טופס מיוחד לבקשת דחייה וכן לצרף אישור רפואי ערוך כדין על פי סימן ג' של פקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א – 1971, כך לא נעשה בענייננו – לא צורף טופס ולא צורף אישור רפואי ערוך כדין.

עוד יודגש בעניין זה, כי התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר בתאריך 23.1.08. כלומר, בקרוב ימלאו לה 3 שנים. התביעה מתבססת על הסכם שכ"ט מחודש 12/05 שלטענת התובע לא שולם. שיקול זה הינו שיקול נוסף בהתאם להנחיות נוהל הנשיאה לענין דחיית דיונים.

2.בהתאם לסעיף 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בתאריך שנקבע לדיון והנתבע לא התייצב, למרות שידע על הדיון, "....רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר".

3.בנסיבות אלה סברתי כי מן הראוי שבית המשפט יקיים דיון גם בהעדרם. בית המשפט חקר את שני עדי התביעה, גם על סמך הטענות המפורטות בתצהירו של הנתבע.

התביעה

4.התובע הינו רו"ח ועו"ד ובעל מומחיות מיוחדת בדיני מיסים. הנתבע פנה אל התובע בחודש דצמבר שנת 2005 לאחר שהופנה אל התובע על ידי משרד רו"ח יניר פרקש וביחד עם יועץ המס יניב גבריאל שעבד במשרד. הצדדים חתמו על הסכם שכ"ט (ת/1) לפיו התחייב התובע לטפל עבור הנתבע "בהכנת והגשת ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א וייצוג בערעור בגין שומת תשומות לתקופה 1/00 – 12/05 בגין תשומות פרטיות לכאורה בתיק העוסק ופסילת ספרים בגין כך לטענת מנהל מע"מ פ"ת." (סעיף 1 לת/1 לתצהיר התובע).

בתמורה לשרותי התובע התחייב הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 10,000 דולר בתוספת מע"מ כדין בגין הכנת הערעור וכן סך של 300 דולר בתוספת מע"מ בגין כל ישיבה/דיון בבימ"ש המחוזי בת"א/בפרקליטות/במשרדי פ"ת.